יום שני, 28 בפברואר 2011

מנסרה

המודל, כמובן. עניינו אותי נקודות ההשקה בין עגול לישר,
השתברויות האור, השתקפויות, שקיפויות.

לאחר רישום ראשוני של קווי המתאר בעפרון 3H,

התחלתי לעבוד על החלק העקמומי בצוואר הקראף, טיפלתי חלקית במנסרה ובהצללות הקראף על סביבתו.

כדי להמשיך את הטיפול מצוואר הקנקן מטה, טיפלתי ברקע לקנקן- השולחן הכתום, והבלטתי את שפת הדף שמוצללת מעט.

סיימתי את הטיפול בשולחן והייתי מוכנה להמשיך...

ואז, זה קרה.
כך שהמשך יבוא...

קופסת גירים ליד החלון

בשבועיים האחרונים יצא שלא היה לי זמן "רשמי" להקדיש לציור. אבל כדי לא לתת ליד להירדם על משמרתה לחלוטין, התיישבתי לי לפסק זמן קצר מהכול ופשוט רשמתי מה שהספקתי, קרי- חלק מפינת היצירה של הבת שלי.


יום שלישי, 15 בפברואר 2011

Illustration friday: Sweater

איזו התרגשות... פעם ראשונה שאני משתתפת באתגר השבועי של אילוסטריישן פריידיי. הנושא היה "סוודר". לא היה לי מושג מה אעשה עם זה. אז החלטתי לקחת תמונה עם הבנות שלי שנראית לי קשורה ולהתחיל לשחק עם זה משם.
הנחתי את התמונה מתחת לנייר שקף (tracing paper) והעתקתי בעיפרון את קווי המתאר שרציתי.


ואז החלטתי שזה לא מרגיש נכון.
אז עברתי למחברת הרישומים וניסיתי לזרום עם רעיונות מזדמנים. שרבטתי במרקר עמיד במים והוספתי הדגשות בצבעי מים.


גם זה לא הרגיש ממש "זה", ואז נזכרתי בחורף שלנו כאן בניו ג'רזי, שכבר ממש נמאס עליי... אז הלבשתי עץ בסוודר. הפעם השתמשתי בעפרונות ובצבעי מים. האמת שלא תכננתי לצבוע את זה, זו הייתה סתם סקיצה, אבל היה יותר מדי מפתה להוסיף קצת צבע.

ופתאום תפס את עיניי שרבוט שבתי הגדולה יצרה על הלוח שלה.


זה הוביל אותי לאיור אסוציאטיבי לחלוטין בנושא... כן, סוודר. איור נטול תכנונים מוקדמים,
שהגיע ממש מבפנים ובכיף גדול. היאח, הידד!

Illustration Friday

לא מזמן נתקלתי באתר עם רעיון פשוט אבל גאוני. ב"אילוסטריישן פריידיי"- או "שישי איורי", בתרגום חופשי, ניתן נושא שבועי בכל יום שישי. כל מי שרוצה מוזמן לתת את פרשנותו הגרפית ולהעלותה לאתר, בתנאי שיש פלטפורמה מקוונת להראות עליה את האיור. בעצם, זו הסיבה הרשמית להקמת הבלוג שבו רשומה זו מופיעה, אף שזה רעיון ששכן לו בבטני המטאפורית כבר לא מעט זמן.

נושא חדש בכל שבוע. או במילים אחרות, תמריץ מושלם להזיז את עצמי אל שולחן העבודה ולהקדיש זמן לציור. אני לא רואה את האתגר השבועי הזה כתחרותי מדי (מה שבוודאי היה גורם לי לברוח תוך צווחות) וברור לי שזו בחירה. למה? כי מבחינתי, חשוב לי לעבוד כרגע ולצייר באופן קבוע, תוך ניסיון להתמודד עם נושא שהוכתב בידי גורם חיצוני, כדי לפתח את ארגז הכלים שלי- הטכני, הרוחני, הרגשי. במילים אחרות, לא אנסה לצייר ציור מתוחכם או יפה או רגיש או מוצלח... פשוט אצייר כדי לצייר, בעיקר מתוך ניסיון לקדם תהליך פנימי ולהוציא מעצמי אל העולם חלקים שמשוועים להיוולד (מטאפורה שנייה כבר הקשורה לילודה...), אבל גם כדי להשתפר כאמנית.

מעורפל משהו? אולי כדאי שאגש לצייר את זה.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

ילדים בים.

את הציור הזה ביססתי על תמונה נהדרת (אחת מיני רבות) שצילמה חברתי המוכשרת, אילנה. היא צילמה את שני בניה שקועים במשחק בחוף הים. בשלב ראשון, הדפסתי את התמונה וסידרתי לי פינת עבודה.


יצרתי רישום מהיר עם מינימום פירוט, רק כדי להבין מה יכלול הציור שלי.


התחלתי לעבוד על הנייר שלי- יצרתי תשתית בעיפרון. 


הוספתי קצת רקע בצבעי מים והתחלתי לעבוד בגירי פסטל ("פנדה").
  
השתמשתי בעפרונות צבעי אקוורל למקומות שנדרש בהם דיוק, כמו בפנים ובמשאית.