כבר לא מעט זמן עבר מאז העדכון האחרון בבלוג. ולא שלא עשיתי דברים- לפעמים אפילו הרגיש שעשיתי יותר מדי: גם קורס לכתיבת סיפור ילדים ואיורו (ועל כך ברשומות אחרות), גם קורס לציור בטכניקה מעורבת, גם עבודה עצמאית... ואולי זה לא מקרי שדווקא בתוך כל העשייה הזו לא הצלחתי לעצור, לנסות להסביר לעצמי מה בדיוק אני עושה ועד כמה אני מרוצה מהנפח של מה שקורה בתוך היצירה ובתוך החיים שלי. וכל זה, במקביל להריון ולהורות.
אז הנה, אני עוצרת ומתייחסת כדי לעשות קצת סדר בבלגן וליצור נקודת פתיחה להמשך.
קורס ציור בטכניקה מעורבת הסתיים בתערוכה קבוצתית שארגנו בספרייה העירונית.
ההתמודדות עם המחשבה שאני אציג בתערוכה, גם אם קבוצתית וגם אם בספרייה העירונית- ראויה להמשך דיון...
שאולי ייערך פה ביום מן הימים, ואולי לא.
את "עלווה" ציירתי באקריליק על בד.
והשורה התחתונה: חשוב להמשיך להזין את האש היוצרת, גם אם לא תמיד זה קל. וגם: לדעת לקבל את העובדה שלפעמים, גם אם נותר רק רמץ במדורה, יגיע היום שבו הוא יהפוך ללהבה גדולה ויציבה, אם רק נישאר בסביבתו ונשמור עליו.
