לפני שנה, כמעט, ניסיתי להכין שלט מאויר ליום הולדתו של ילד מתוק שמאוד אוהב מכוניות.
לא הייתי שלמה עם התוצאה אבל גם לא הצלחתי למצוא דרך מוצא (לטנדר, ולעצמי).
לא הייתי שלמה עם התוצאה אבל גם לא הצלחתי למצוא דרך מוצא (לטנדר, ולעצמי).
היום החלטתי שאני חייבת לגאול את עצמי מהפרויקט הזה, שאין לו סוף.
בשלב ראשון מחקתי את השם, בצער מה, מהשמים.
בשלב ראשון מחקתי את השם, בצער מה, מהשמים.
שיניתי את חזות הדשא. ברוח העונה, גם הוספתי עץ תפוחים אביבי ושלושה אדומי חזה.
ניסיתי להוסיף מבט אל חוף האגם, שלא סיפק אותי ונמחק בהקדם.
התוצר הסופי, נכון לעכשיו. קצת סטטי, אבל מינימליסטי, כמו שאני אוהבת.
התוצאה הסופית מתוקה ומשמחת.
השבמחקתודה על השיתוף בתהליך (:
תודה, יקירה! כיף לראות שאת איתי כאן (:
השבמחק