לפני שלושה שבועות הצטרפתי לקורס ציור בטכניקה מעורבת שנייה לפני שהוא נגמר. האמת שרציתי להצטרף בתחילתו, אבל לוח הזמנים היה בעייתי. עם זאת, הקורס לא חסר לי ממש עד כה, וכן הצלחתי להושיב את עצמי לעבודה למרות היעדר המסגרת. מה שתומך באמונה שמלווה אותי בחיים: כל דבר בעתו.
השיעור הראשון (שלי) היה מאוד קונספטואלי במהותו: קיבלנו שעה להשחיר דף (חצי גיליון) כמיטב יכולתנו.
שיעורי הבית לאחר מכן היו להלבין את הדף כמיטב יכולתנו.
מיטב יכולתי, אגב, ניסתה כל מיני דברים, כולל אקונומיקה, ואז החליטה שהיא נכנעת בכבוד.יש הרבה מה לומר על התרגיל הזה- על היקשרות לעבודה, על יחסי תוצר-תהליך, על עכבות יצירתיות והריסתן. זה גם מזכיר מאוד את שיעורי הציור האינטואיטיבי שבהם השתתפתי פעם ועזרו לי מאוד להשתחרר מעכבות בציור, אבל על זה ברשומה עתידית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה